<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן ק"ג</h1>
<h2>דף מד.</h2>
עוד גרסינן בפרק מי שהוציאוהו עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה וישן ויזקוף את המטה ויפרוש עליה סדין כדי שלא תפול החמה על המת ועל האוכלין, ותימה דאמרינן בפרק כירה (שבת מ"ג ב') דאין עושין מחיצה למת בשביל מת יש לומר הא דשרי הכא היינו כדמפרש התם באין שני בני אדם ויושבין בצידו, חם להם מלמטה זה מביא מטה ויושב עליה וזה מביא מטה ויושב עליה חם להם מלמעלה מביאין מחצלאות ופורשין עליהן זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מטתו ונשמט והולך לו ונמצא מחיצה עשויה מאליה, ורבינו שמואל מפרש דהאי דשרי בפרק מי שהוציאוהו דהיינו כשעושה אותו בשביל החי, שעושה המחיצה בשביל שלא יסריח המת בחמה ויצטרך החי לצאת מן הסוכה.
